פסק-דין בתיק ת"א 4857-09-09

בפניי תביעה כספית ע"ס 813,000 ש"ח אשר הגישו התובעים נגד הבנק, בגין הפסדים שלטענתם נגרמו בחשבונם מס' 243808 ( להלן: " החשבון") בסניף 605 ברח' יהודה המכבי בת"א ( להלן: " הבנק").

א.  תמצית טענות התביעה

1.  התובעים הינם חסרי ידע וניסיון בתחום הפיננסי או ההשקעות, מעולם לא השקיעו את כספם בשוק ההון, אינם מבינים בתחום וביקשו לחסוך את כספם ללא סיכון כדי לרכוש דירה.  לכן, נהגו לשמור/להפקיד את כל חסכונותיהם בסך של כמיליון ש"ח בפיקדונות שקליים, במטרה לצבור את הכסף לרכישת דירה. 

בתחילת שנת 2007 פנתה אל התובעים פקידת הבנק בשם אורלי והביעה תמיהה על שכספיהם נשמרו בפיקדונות שקליים ולא בתוכניות מועדפות שנותנות תשואה טובה יותר. בהתאם להצעתה, התובעים נפגשו עם גב' בז'רנו, אשר הציעה להם להעביר את כספם לתוכניות שבצידן תשואה גבוהה, אך התובעים ביקשו להשאיר את כספם בפיקדונות שקליים כדי לשמור אותו לרכישת הדירה. 

2.  בסוף חודש פברואר 2007 משאיתרו דירה לרכישה שמחירה ננקב בדולרים, פנו לגב' בז'רנו בבקשה לרכוש דולרים, כדי להגן על כספם מעליית שער הדולר. גב' בז'רנו הסבירה להם שאין הגיון בבקשתם, לאור העמלות היקרות בקניית ומכירת דולרים והמליצה לרכוש תעודות תשואה צמודות דולר נושאות ריבית שאין סיכוי בקנייתם.

היא גם הודיעה להם שבשל יציאתה לחופשה, תטפל בנושא יועצת השקעות בשם לילך עבודי, אשר גם עודכנה ותודרכה לבצע את מה שסוכם עם התובעים, שהוא רכישת תעודות סל.

3.  ביום 27.2.2007 הודיעו התובעים לגב' עבודי שהם מקבלים את הצעת הבנק כפי שהובאה ע"י גב' בז'רנו והורו לה לרכוש עבורם תעודות סל צמודות דולר.  גם אז הדגישו בפניה, כי מטרת ההשקעה היא לרכישת נדל"ן במחיר דולרי ולכן ההשקעה היא לטווח קצר. נמסר להם שהבנק רוכש עבורם תעודות סל מסוג "תכלית" ו"אדר א'" מבלי להסביר מה ההבדל ביניהם ומהי החלוקה הפנימית של הרכישה. כמו כן, לא נמסר להם הסבר ו/או מסמך המפרט את מהות התעודות והם אף לא הוזהרו מפני סיכון בהשקעה זו. 

לשאלתם נענו, כי הסכום הדולרי לא יפחת ויהיה זמין בכל עת, אך הערך השקלי נתון לשינוי לאור התנודות בשער הדולר. בפועל, ביום  1.3.07 רכשו התובעים  ניירות "תכלית" בסך 553,399 ש"ח וניירות "אדר א'" בסך 553,021 ש"ח.

לאחר מספר חודשים התקשרה אליהם גב' עבודי והודיעה להם, כי חלה ירידה משמעותית בשווי השקל עקב ירידת שער הדולר, והמליצה להם לממש את ההשקעה לאור החשש של ירידת שער הדולר. לשאלתם השיבה להם, כי יהיה עליהם להמתין לתום תקופת חילוט תעודות הסל, כדי שתוחזר להם השקעתם במלואה בערך הדולרי.

4.  ביום 23.4.07 נפגשו התובעים עם מנהל הסניף אשר, לטענתם, התנצל בפניהם על הייעוץ שניתן להם וטען, כי היה ראוי שהיועץ יחזה את נפילת הדולר. באותה עת הפסדי התובעים עלו על 10% מערך השקעתם. התובעים אשר סברו כי כספם צמוד רק לדולר ולא במשתנים נוספים, החליטו לא לממש את ההשקעה כדי שלא למכור את הכספים שהשקיעו במחיר הפסד ולכן  בחרו להמתין לעליית שער הדולר. לאחר מספר חודשים אכן התאושש הדולר ועבר את שערו בעת רכישת תעודות הסל.

בשלב זה, שוק הנדל"ן החל לנקוב את מחירי הדירות בשקלים ולכן, ביום 28.6.07 פנו התובעים אל גב' עבודי וביקשו להמיר את השקעתם בחזרה לפיקדונות שקליים. אלא שהסתבר להם, כי שוויו של מחצית הסכום שהושקעה בפקודות סל צמודות דולר "תכלית" עלה, אך שווי המחצית השנייה של השקעתם בתעודות סל אדר א' נותר בהפסד ניכר. רק אז גילו התובעים, כי מחצית מסכום השקעתם לא נרכש כלל בתעודות סל צמודות דולר, אלא באגרות חוב אדר א' אג"ח אשר הונפקה ע"י "אדר א' מכשירים פיננסים בע"מ", (להלן: " אד/אג"ח אדר").

עוד התברר לתובעים, כי אדר הינה אג"ח סחירה שמושפעת מפרמטרים שונים ולא רק מתנודתיות דולר.  לשאלתם, מדוע גב' עבודי רכשה את אג"ח אדר א'  בניגוד להוראתם להצמיד את כספם לדולר בלבד ולא ליצור סיכון, נענו ע"י גב' עבודי כי החליטה לרכוש את אדר א' בשל תשואה מובטחת מעבר להצמדת הדולר.

באותו מעמד הורו לה התובעים לממש את תעודת הסל "תכלית" ולהמיר את ההשקעה לפיקדונות שקליים, השקעה שקיימת עד היום. התובעים פנו אינספור פעמים לפקידי הבנק בבקשה למצוא דרך להשבת השקעתם הכספית, הגב' עבודי הבטיחה לפנות למנפיק בניסיון לשכנע אותו לרכוש חזרה את אג"ח אדר במחיר הרכישה ולבסוף הודיעה להם, כי המנפיק סירב והוסיפה, כי אם ימתינו עד לתום תקופת אג"ח אדר  יוחזר להם סכום הקרן במלואו. 

לאור ההשתלשלות המתוארת לעיל, נאלצו התובעים להקפיא את כספם אשר יועד כאמור,  לרכישת הדירה.

5.  בשלהי שנת 2008 העבירו התובעים את כספם לסניף "עתידים" של הנתבע וקיבלו קופונים  מאג"ח אדר בסכום של 26,600 ש"ח ומדי חודש קיבלו ריבית ע"ס 200 ש"ח.

בחודש אפריל 2009 כאשר לא קיבלו את הריבית האמורה, הסביר להם פקיד הבנק בשם אלקנה, כי הם לא יקבלו יותר ריבית ואף לא יקבלו את הקרן בתום התקופה. כן נענו כי אג"ח אדר א' שנרכש עבורם לא התאים לצרכיהם והוא לא המליץ להם לרכוש זאת.

בדיעבד הסתבר לתובעים, כי הבנק הטעה אותם בכך שמכר להם ניירות ערך שאינם צמודים מט"ח בלבד וטמונים בהם סיכונים רבים, אשר אינם מתאימים לטווח קצר ואף עלולים להגיע לאובדן מלא של ההשקעה. בנוסף, הבנק פעל בניגוד למטרת התובעים כפי שהוסברה להם על ידם, זאת למרות שהתובעים שמו מבטחם בנציגי הבנק.

6.  טוענים התובעים, כי התשקיף של אדר א' מיום 14.5.06 מפרט סיכונים רבים ברכישתו, סיכונים אשר הוסתרו מהתובעים, כולל פירוט בתשקיף בהדגשה שההשקעה כולה בעלת סיכון גבוה ועלולה לרדת לטמיון, כפי שקרה בפועל.  ביום 20.7.09 פנו התובעים אל סניף הבנק ברח' יהודה המכבי אך נענו בהכחשה ודחיית טענותיהם.

טוענים התובעים, כי יועצי ההשקעות של הבנק הפרו את האמון, בניגוד לחובת האמון וחובת תום הלב המוטלת עליהם, חרגו מסמכותם ופעלו מתוך מצג שווא ובלא גילוי נאות ברשלנות ובהפרת חובותיהם. הם פעלו בניגוד לכללי הבנקאות, שירות וייעוץ ללקוח.